פוסטה - "מח"ש סוגרת 90 אחוז מהתיקים, מחלקת המשמעת במשטרה לא ממלאת את תפקידה"
חמש שנים אחרי החקירה כתב אישום חמור נגד ניצב מנשה ארביב

חמש שנים אחרי החקירה כתב אישום חמור נגד ניצב מנשה ארביב

לא דיווח על הצעת שוחד של 60 אלף דולר בניו יורק, ובמהלך חקירת תיק פינטו המשיכו…

מח"ש חוקרת שנתיים בלשים שגרמו לצעירה שבר בגולגולת

מח"ש חוקרת שנתיים בלשים שגרמו לצעירה שבר בגולגולת

חיפוש סמים ברכב של מוכר למשטרה כלל מכת פטיש בראש של חברתו הנכה בת ה-26,…

תוך שנה: אותו שוטר נאשם שוב בתקיפת אזרח

תוך שנה: אותו שוטר נאשם שוב בתקיפת אזרח

 בכתב האישום "הטרי" נאשם שי פורטל בתקיפת עצור בתוך הניידת. בכתב אישום קודם נטען כי…

Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2012 JoomlaWorks Ltd.

"מח"ש סוגרת 90 אחוז מהתיקים, מחלקת המשמעת במשטרה לא ממלאת את תפקידה"

נכתב על ידי זיו קריסטל ב .

דו"ח חמור של מבקר המדינה על הגופים האחראים לאכיפה וטיפול בשוטרים עבריינים: "מספר התיקים בהם נחקרים שוטרים באזהרה הולך ופוחת עם השנים. במשטרה משרתים 130 שוטרים שהורשעו בפלילים"

alimut shotrim
כרזה להמחשה

אלפי תלונות על התנהגות שוטרים המגיעות למח"ש אינן נבחנות אפילו בחינה ראשונית; רק ב-10 אחוז מהתיקים חוקרת מח"ש שוטרים באזהרה. גם בתיקים בהם נפתחת חקירה או מוגש כתב אישום, במרבית המקרים המשטרה אינה משעה מתפקידם את השוטרים, ולעתים היא אינה עושה זאת גם לאחר הרשעתם. בשנת 2015 שירתו במשטרה 132 שוטרים שהורשעו בעבירות פליליות - אלו רק מקצת הנתונים הנחשפים בדו"ח של מבקר המדינה על הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, במח"ש ובמחלקת המשמעת במשטרה.

"הטיפול בעבירות שוטרים מחייב פעולה מערכתית ומשולבת של מח"ש ומשטרת ישראל, לצורך הסקת מסקנות במישור הפלילי, המשמעתי והפיקודי", כותב המבקר יוסף שפירא. "אך הטיפול המערכתי סובל מבעיה יסודית - מח"ש בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי. בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי. התוצאה העולה מן הנתונים היא קיומה של בעיה יסודית במערך הטיפול הקיים, שבה אלפי תיקים שנפתחו עקב טענות בדבר התנהגות פסולה של שוטרים, בדרגות חומרה שונות, נגנזים... ללא טיפול מערכתי-ארגוני הכולל הפקת לקחים".

מתוך 6,320 תיקים שנפתחו במח"ש בשנת 2015, רק ב-600 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה. שליש מהתיקים הנפתחים במח"ש הם תיקים שהתקבלו מיחידות המשטרה עם טענות של אזרחים שנחקרו באזהרה על אלימות שוטרים כנגדם. רוב מוחלט של התיקים האלה, בהם לא נמסרה למח"ש תלונה ישירה, נגנזים ללא טיפול לאחר העברתם מהמשטרה. בדו"חותיה השנתיים, מח"ש אפילו לא מוצאת לנכון לדווח על התיקים המועברים מהמשטרה.  

shapira yosef200
מבקר המדינה יוסף שפירא

מספר התיקים בהם עורכת מח"ש חקירה באזהרה הולך ופוחת עם השנים, מדגיש המבקר. מרבית התלונות נסגרות באופן מיידי לאחר סקירת החומר הגולמי, בעילה של "היעדר עניין לציבור", וללא ביצוע פעולות חקירה, ורק במיעוטן נפתח הליך בדיקה.

לפי תפיסת מח"ש, תלונות רבות אינן אלא ניסיון לטפול אשמות שווא על שוטרים. בדו"ח המחלקה לשנת 2015 נכתב כי "החיכוך הבלתי פוסק של אנשי המשטרה עם הציבור באירועים מורכבים יוצר קרקע פורייה להגשת תלונות, בין על בסיס של תחושה אותנטית... ובין אם לצורך יצירת מנוף מניפולטיבי לקדם את עניינו של האזרח שהסתבך עם החוק". לדברי המבקר שפירא, גישה זו משפיעה על הטיפול של מח"ש בתלונות ועל סגירת התיקים הסיטונית ללא חקירת שוטרים באזהרה. לדברי המבקר, לא נערך מחקר אמפירי המבסס את הטענה כי תלונות רבות מוגשות בניסיון לטפול אשמות שווא על שוטרים, וטענה זו מחייבת בחינה מעמיקה.

ביחס ל-6,000 תלונות כאמור, הועמדו שוטרים לדין פלילי או משמעתי רק ב-187 תיקים בשנת 2015. באשר ליתר התיקים, ב-95 אחוז מהם המשטרה לא קיבלה ממח"ש כל מידע, ורק ב-5 אחוז מהתיקים שנסגרו, מח"ש העבירה את חומרי החקירה למשטרה לבחינת צעדים משמעתיים. מבקר המדינה מעיר למח"ש כי גם המכתב שהיא שולחת למשטרה בדבר גניזת תיק הוא מכתב לקוני, ללא פירוט, והמשטרה אינה יכולה ללמוד ממנו כמעט דבר. עוד מוסיף המבקר, כי המשטרה ומח"ש לא יישמו סיכום שלפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות במח"ש יועברו לבדיקה מעמיקה במחלקת המשמעת המשטרתית.   

policeman330

אין מאגר מידע מקיף

מחלקת המשמעת מרכזת את הטיפול המינהלי בשוטרים המעורבים בעבירות פליליות ומשמעתיות, וקובעת את אופי הטיפול המשמעתי - מאמצעים פיקודיים ועד להעמדת שוטרים בפני דן יחיד או בבית הדין המשמעתי.

מבקר המדינה קובע כי "מחלקת המשמעת אינה פועלת בהתאם להגדרות תפקידה, ואינה יוזמת פעולות לאיתור שוטרים בעייתיים ותופעות חריגות". מחלקת המשמעת אף כושלת בריכוז נתונים ולא הצליחה לספק למבקר נתון על מספר השוטרים שהוגשו נגדם תלונות או חוות דעת שליליות.

תלונות העוסקות בעבירות משמעת מתבררות בשלב ראשון במח"ש, או במחלקת המשמעת עצמה, או ביחידת תלונות הציבור של המשטרה, אך עד כה לא הוקם מאגר מידע מקיף שירכז את כל התלונות מכל הגופים. בנוסף, מחלקת המשמעת אף אינה מרכזת נתונים על הליכים מינהליים בהם נקטה, ואין בידיה רישום סדור למשל של מספר השוטרים שהועברו מתפקידם. בשל כשלון המעקב וריכוז החומר, הנוהל המשטרתי של "טיפול פיקודי ומשמעתי בשוטרים שנגדם קיימות תלונות", אינו מקויים ושוטרים רבים שכנגדם תלונות אף אינם מוזמנים לראיונות בידי מפקדיהם.

בשנת 2015 שירתו כאמור 132 שוטרים שהורשעו בעבירות פליליות. למחלקת המשמעת אין ריכוז אפילו של פרטי העבירות הפליליות שעברו שוטרים אלה, הנסיבות בהן הורשעו והאמצעים המינהליים שנשקלו נגדם. "על הבעייתיות בכך שהמשטרה אינה יוזמת פעולות לאיתור שוטרים בעייתיים ניתן ללמוד מהדוגמה הבאה", כותב המבקר. "בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שעבד בה, והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי הוא החל את עבודתו במשטרה ב-1992. ב-2003 הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח. נוסף על כך נזקפו לחובתו שבע הרשעות בפני דן יחיד, שתי הרשעות בתיקי תעבורה והרשעה בעבירת נזק לרכוש. עוד נזקפו לחובתו 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת ונפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח - וכל התלונות והתיקים נסגרו בעילות שונות. יתר על כן, גיליון השירות שלו היה מתחת לממוצע בפרמטרים של ערכיות ושליטה עצמית".

frenkel avi  carmel uri mahash200 
מפקד מחלקת המשמעת אבי פרנקל  ראש מח"ש אורי כרמל

מבקר המדינה מעיר: "אמנם בסופו של דבר השוטר פוטר, אך רק אחרי 20 שנות שירות ויותר, עשרות תלונות ותיקים רבים במח"ש בגין התנהגות חריגה. מקרה זה מדגיש את הצורך באיתור שוטרים בעייתיים ותופעות חריגות וטיפול הולם בהם ללא דיחוי. איסוף סדור של נתונים וניתוחם במחלקת המשמעת, עשוי היה לסייע במקרים אלה".

יתר על כן, מהביקורת עולה כי אמצעי המשמעת בהם נוקטת המשטרה במקרים רבים, הם רכים ביותר. "התלונות המטופלות עוסקות לא אחת בעבירות משמעת חמורות, ואף בדרגת חומרה הקרובה לזו של עבירה פלילית", כותב המבקר. אולם, למרות גידול במספר התיקים שהועברו ממח"ש, לא נרשם גידול דומה במספר כתבי האישום שהגישה המשטרה לבית הדין המשמעתי, וזאת בשל הטיפול ה"רך" עליו הוחלט במחלקת המשמעת. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים שהתקבלו לטיפול משמעתי במשטרה ממח"ש, והופנו למסלול של הערת מפקד בלבד. מספר התיקים שהופנו ל"הדרכת מפקד" (אמצעי קל עוד יותר) גדל במאות אחוזים.

"גם תיקים שבהם עלה ששוטרים לא היו דוברי אמת או לא דיווחו דיווח מלא ולפעמים אף תיאמו גרסאות, הופנו להדרכת מפקד", כותב המבקר. כך לדוגמה במקרה שבו שוטר השיב תשובה שקרית מעל דוכן העדים בהליך פלילי שבו היה עד – מחלקת המשמעת החליטה להסתפק בהליך של הדרכה. "טיפול משמעתי קל מסוג הערת מפקד בשוטרים שאינם דוברים או מדווחים אמת עלול לפגוע בהרתעה ולשדר מסר של יחס סלחני לעבירות משמעת, במיוחד כשההליך המשמעתי מתנהל בתוך היחידה ואינו פומבי" – כתב המבקר. "על המשטרה לוודא כי טיפולה במקרים כאלה יעביר מסרים ערכיים בלתי מתפשרים".

graf nevaker mahash

עבר, הווה, עתיד

בשנים 2014-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, עקב חקירות בעניינם. חופשה כפויה אינה על חשבון מכסת ימי החופשה של השוטר, ומשכורתו משולמת במלואה. על פי נוהלי המשטרה, משך חופשה כפויה הוא 60 ימים לקצין ו-30 ימים לנגד, ולאחר מכן ראש אגף משאבי אנוש יכול להאריכה ב-30 ימים כל פעם. אלא שעבור שליש מהשוטרים בחופשה כפויה, חופשה זו נמשכה מעל חצי שנה. "ראוי שהמשטרה תבחן את השימוש שהיא עושה בכלי זה", מסכם המבקר.

בשנת 2013 פוטרו מן השירות 69 שוטרים, בשנת 2014 פוטרו 74, ובשנת 2015 פוטרו 82 שוטרים. מנתוני המשטרה עולה כי מספר כתבי האישום שהוגשו לבית הדין המשמעתי בגין שימוש בכוח בשנת2015 ירד ב-92 אחוז ממספרם בשנת 2006. המשטרה טוענת כי ירידה זו בכתבי האישום נובעת מפעילות רבת שנים שלה לחינוך והרתעה. מבקר המדינה כותב כי "המשטרה מציגה את אלימות השוטרים כתופעה שולית. ואולם תמונה שונה לחלוטין מצטיירת ממספר התלונות ומסקרי דעת קהל המלמדים כי מידת האמון שרוחשים למשטרה הציבור ובעיקר קבוצות מיעוט בחברה הישראלית היא מועטה. על המשטרה לבחון את הנתונים ולשקול הכנסת שינויים באופן השימוש בכלים שהועמדו לרשותה בדין המשמעתי, כדי לצמצם את השימוש בכוח ולהגביר את אמונו של הציבור במשטרה".  

תגובת מח"ש

"מח"ש מברכת על עריכת הביקורת, היא תלמד את הדוח לעומקו, כאשר חלק מהנושאים כבר יושמו וחלקם בתהליכי יישום. יודגש כי מח"ש פועלת בכוח אדם מוגבל ביותר ועל כן לצורך יישום ההמלצות במלואן יש להגדיל באופן משמעותי את מכסת כח האדם במחלקה. נתוני השנה האחרונה מצביעים על אלפי פניות שנבדקו וטופלו במקצועיות, מתוכם למעלה מ-750 תיקים בהם נחקרו אנשי משטרה באזהרה. בכ-30 אחוז מתיקים אלה, ב-230 תיקים הוחלט להעמיד לדין פלילי או משמעתי שוטר אחד או יותר.

"בהתחשב בכך שהמשטרה היא הארגון האחראי על אכיפת החוק, מדובר בנתון המעיד על פעילות אכיפה משמעותית שיש בכוחה להשפיע על ההתנהגות בארגון. למותר לציין כי לצד פעילות מח"ש, חיוני שתהיה תמיכה ופעילות משלימה מצד פיקוד המשטרה, שהוא הגורם האמון על עיצוב פניה של המשטרה.

"אלימות השוטרים פוגעת קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ולכן כאשר מתבסס חשד לעבירה פלילית, מח"ש פועלת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת. עם זאת, על רקע הדו"ח, מתחדד גם הצורך בהקצאת משאבים נוספים לפעילות יזומה והפעלת אמצעי חשיפה מיוחדים וחריגים בתיקי חקירה קשים והדברים הללו כבר מיושמים בימים אלו ממש".

באשר לגניזת חומרים המתקבלים מהמשטרה נמסר כי "מח"ש מזמנת את המתלוננים למסור תלונה מפורטת, שהינה תנאי הכרחי לפתיחה בחקירה פלילית. אם האזרח אינו נענה לפנייה למסור את הודעתו המפורטת בתוך זמן קצוב, ייגנז החומר בשל חוסר שיתוף פעולה".

הוסף תגובה


Anti-spam: complete the task
פרסומת - Advertisement