פוסטה - דיזנגוף 101 - פרויקט תגלית
ארגנטינה מסגירה לישראל עבריין דרוש לחקירה

ארגנטינה מסגירה לישראל עבריין דרוש לחקירה

יניב אביטן מאשדוד אשר סיים לרצות בארגנטינה שנתיים מאסר על 20 קילוגרם קוקאין, יוסגר לישראל…

המריחואנה של עמי ותמי

המריחואנה של עמי ותמי

עמוס ורחלי גניש, בני זוג מראשון לציון, נאשמים במאות עסקאות של מכירת קנאביס לעשרות לקוחות,…

נורמליזציה ומריחואנה

נורמליזציה ומריחואנה

צעיר מטייבה שכר חדר בכפר פלסטיני וגידל בו מריחואנה בהצלחה, אלא שבעל הבית אשר חשש…

Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2012 JoomlaWorks Ltd.

דיזנגוף 101 - פרויקט תגלית

נכתב על ידי אמיר זוהר ומיכאל פרוסמושקין ב .

פרטים חדשים: ישראלית אמריקאית שהיא חיילת משוחררת בת 21 ניהלה מחנות ברחוב דיזנגוף מיזם להפצת קנאביס לעשרות לקוחות באמצעות רשתות חברתיות, מוקד ממוחשב ושליחים על קטנוע * כתב האישום אולי חמור לפי החוק היבש, אבל הוא רק מלמד על הלגיטימציה החברתית למריחואנה

gutman may 400 400
ילדת פרחים מאמריקה. מאי גוטמן

צעירה רזונת חיוורת ומבולבלת הוכנסה ממרתפי המעצר של בית משפט השלום בתל אביב אל אולם המעצרים של השופטת דנה אמיר. זוהי מאי גוטמן, בת 21. בחולצת טריקו ארוכה לבנה ושיער שטני פזור היא נראתה כנועה ובוכייה, כמו אחת מאותן מכורות לסמים שפוקדות את אולמות המעצרים, וממש לא ילדת פרחים האמריקאית והשמחה שהיא בחייה. בת לזוג יורדים עם סיפור פלילי משלהם, אשר לפי הסבתה שלה חזרה לישראל בגפה כדי לשרת בצה"ל, ולהתחתן, ובסופו של תהליך הפכה לנאשמת בניהול תחנת קנאביס שחלשה על לוגיסטיקה בטכנולוגיה מתקדמת, ברחוב דיזנגוף 101 בתל אביב.

על פי כתב האישום, לצורך הפעלת המיזם שהפיץ עשרות אלפי שקיקי קנאביס, החומר המבוקש ביותר ברחבי גוש דן בימים אלה, היא עמדה בראשו של מערך ההפצה והעסיקה בשכר לפחות ארבעה עובדים: דני לוי (20) מקריית אתא, שי לי בכר (25) מרמת השרון, נדב לוי (27) מתל אביב ואור בן דוד (31) מתל אביב. לפי החשד, בניהול ובהפקה של המיזם היוצא דופן נטלו חלק גם בעלה ואחיה, שמאז מעצרה ירדו למחתרת, הם דרושים לחקירה והוצאו נגדם צווי מעצר ואיסור יציאה מהארץ. 

הבעל והאח, טוענים גורמים המקורבים לחקירה, נחשבים לרוח החיה מאחורי הסיפור, אולם לאורך כל החקירה המפרכת שנמשכה שלושה שבועות במשרדי תחנת לב תל אביב ומתקני המעצר השונים בואך נווה תרצה, הצעירה השברירית לא הפלילה אותם, היא שמרה על זכות השתיקה והקפידה להשיב במשפט אחד על עשרות השאלות והראיות שהוטחו בה: "לפי יעוץ משפטי שקיבלתי מעורך דין בני נהרי אני שומרת על זכות השתיקה".

gutman may court 401 250
על ספסל הנאשמים. מאי גוטמן

מהסיבה הזו בדיוק התנגד התובע, עו"ד אביב בר אור מהתביעה המשטרתית, לשחרורה בערבות, ואף למינוי קצינת מבחן. "היא צעירה נורמטיבית רק לכאורה, בפועל, העבירות המיוחסות לה הן בסדר גודל רדיקלי ממש, מבחינת המבנה, ההיקף והתחכום, מה שמקים חשש מהותי לכך שהיא תנסה להימלט מהארץ".

הסנגורים, עורכי הדין בני נהרי ושוש חיון, מיהרו להתרעם על ההגדרה הזו, וסחטו מהתובע הצהרה ש"לא לפרוטוקול, אנחנו כן נסכים לשחרור עם אזיק אלקטרוני".

השופטת אמיר הינהנה קלות והמובן מאליו צף באוויר, גוטמן תשוחרר לאחר תסקיר קצין מבחן בתוך 21 ימים. אבל כאן עולה מחדש גם התובנה על כך שמשטרת ישראל, בהנחיית קובעי המדיניות במשרדי הממשלה, רצה אחרי הזנב של עצמה בכל הקשור לאכיפת החוק נגד צריכה, גידול והפצה של קנאביס. הביקוש גובר על ההיצע והקהל הנורמטיבי מתעלם מההרתעה. בחישוב גס ניתן לומר שלפחות 30 אחוזים מההודעות לעיתונות כמו גם פעילות המשטרה לאחרונה, מתייחסים לעבירות של גידול ושיווק קנאביס. עם כל הכבוד לעבודה הסיזיפית של בלשים בכל רחבי הארץ, ולתמונות המרהיבות מהמעבדות שנחשפות, המספרים לא נתפסים והגרף רק שואף מעלה מעלה.

החוק, טוענת הפילוסופיה של הדמוקרטיה, הוא המשרת של הציבור, אבל לא זה המצב בתחום הקנאביס בישראל, שבה ציבור של מאות אלפי צרכני מריחואנה משרת את החוק, שאף מקעקע את אותו ציבור לעד במרשם הפלילי. בהתחשב בכך שהשימוש בקנאביס לסוגיו (מריחואנה וחשיש) זוכה כיום ללגיטימציה מקיר אל קיר כמעט, הגיע הזמן להכפיף גם את החוק לשירות הציבור.

dizingof 101 402 302
דיזינגוף 101, סמוך לפינת פרישמן

אקסלים ושליחים

בינתיים, בחקירה עלה כי הנאשמים השכירו ב-1700 שקל לחודש חנות משרד בפסאז' הפנימי שבבניין המסחרי ברחוב דיזנגוף פינת פרישמן, הבניין בו שוכן תיאטרון בית ליסין. החוקרים חשפו כי חברי הרשת שכרו ציוד משרדי הכולל מחשבים, כספות, טלפונים סלולרים, מיכלי אחסון, משקלים אלקטרונים, שקיות לאחסון העלים ומעטפות למשלוח.

במקביל לשיווק המסורתי מפה לאוזן, חברי הרשת הרחיבו את מערך הלקוחות באמצעות אפליקציות חברתיות שונות, אתרי היכרויות ופורמים באינטרנט. מכתב האישום עולה, כי חברי הרשת נהגו לפנות לאנשים באפליקציית ההיכרות "טינדר" למשל, שבה תמונת פרופיל המשתמש של העסק היתה דגל ישראל ועליו עלה מריחואנה.

גולש סקרן שפתח בשיחה עם מפעיל הפרופיל היה מקבל הודעה בנוסח: "מעוניין? אפשר לעזור לך?". במידה וניכרה התעניינות לקניית מריחואנה היתה עוברת ההתקשרות לוואטסאפ. אחרי שהקשר התמסד, הנאשמים היו פונים ללקוחות בשמות קוד בדויים באמצעות כרטיסי סים לא מזוהים שחלקם נתפסו במוקד דיזנגוף ובדירה של גוטמן ברחוב מקווה ישראל. המשווק בשמו הבדוי - "ג'וני", "סמי", "ארמנד" או סתם "המוקד" – היה מעלה לאפליקציה תפריט יומי הכולל סוגים שונים, משקלים ומחירים, ואף בצעים והנחות לכמויות גדולות.

עוד התברר, כי את נתוני הרכישה של הלקוחות הזינו העובדים לטבלת אקסל שכללה את שם הלקוח, כתובת, סוג וכמות החומר המבוקש, והמחיר שהיה עליו לשלם. לאחר העברת ההזמנה למחשב, נטען, גוטמן נהגה לסדר במעטפות חומות גדולות את החומר והפיקה רשימת חלוקה יומית. הרשימה הועברה לבלדר התורן שהיה יוצא על קטנוע למספר סבבי חלוקה ביום: תל אביב וערי גוש דן, הרצליה, פתח תקווה, רמת השרון וראשון לציון. רשימת הלקוחות כללה עשרות רבות של קונים, אולם במשטרה הסתפקו ב-53 מהם אשר העידו על רכישת הקנאביס באותה שיטה.

אגב, מיד לאחר פשיטת המשטרה התקבלה בטלפונים של חלק מהלקוחות הודעה לפיה יש עיכוב בהפצה עקב תפיסת אחת הדירות, אבל המלאי יתחדש בקרוב. בדירה הפרטית של גוטמן נתפסו מספר מיכלים ושקיות מלאים קנאביס וחשיש במשקל 1.5 קילוגרם. בדירות של האחרים נתפס קנאביס בכמויות קטנות לצריכה עצמית.

 

od nahari beni shosh hayun 160 120 od segev nira 2 od hova nicky
עו"ד בני נהרי ושוש חיון עו"ד נירה שגב עו"ד מיקי חובה

חברים מדברים על מאי

במשטרה אומרים כי המיזם נחשף במקריות על ידי שוטר אשר הבחין בריח חריף של מריחואנה באזור המשרד. אשרי המאמין. כך או כך, בעת הפריצה למשרד נתפסה גוטמן כשהיא מכניסה מריחואנה לתוך מעטפות לפני הוצאת סבב משלוחים נוסף. הנאשם דני לוי נתפס מקליד הזמנות לטבלת האקסל במחשב ואילו הנאשם נדב לוי הגיע תוך כדי החיפוש בדירה, לאחר שסיים סבב משלוחים, וכך גם הנאשמת שי לי בכר.

שלושת הנאשמים הללו הפלילו את גוטמן. דני לוי, בנו של קצין משטרה בצפון, סיפר כי הועסק כחודשיים כמוקדן במשמרות בוקר בתמורה ל-700 שקל בשבוע, בנוסף לסיוע בתשלום שכר הדירה שלו וחומר לשימוש עצמי. עוד הוא סיפר, כי גוטמן נתנה לו מפתח למשרד ואת הקוד למחשב.

נדב לוי העיד כי גוטמן העסיקה אותו כחודש וחצי בשליחויות קנאביס על אופנוע, במקביל לעבודתו כשליח באחת המסעדות. לדבריו במשטרה, הוא עבד במשמרות שלוש פעמים בשבוע, ובעבור 10 עד 20 שליחויות קיבל 700 שקל. לפי העדות שלו, הוא קיבל מגוטמן מעטפות עם קנאביס המיועד ללקוחות על פי רשימת ההזמנות הממוחשבת, ובסיום כל משמרת היה מעביר את הכסף לידיה.

שי לי בכר, שהגיעה לדירה במהלך החיפוש טענה כי הגיעה לבקר את חברתה, גוטמן, ולדבריה אין לה מושג מה קורה בדירה. אלא שבדיקת מכשיר הטלפון שלה העלתה מהר מאוד הודעות ושיחות שקיימה בתוך קבוצת עובדי המיזם אשר שמה היה "חפיפה בלי שמפו", והסמל שלה היה עלה מריחואנה כמובן. ברשומות הקבוצה בוואטסאפ נתפס גם קובץ אקסל עם סידור העבודה לפי משמרות, מוקדנות ושליחויות.

את שלושת הנאשמים מייצגים עורכי הדין נירה שגב, מיקי חובה וניר אלפסה אשר מבקשים ללמוד את חומר הראיות לפני שימסרו תגובה מנומקת.

gutman ilana 331 331
האמא באמריקה. אילנה גוטמן

השדכנית וקצין המשטרה באמריקה

שני כתבי אישום נפרדים מייחסים לגוטמן ולאחרים עשרות אישומים של החזקה וסחר בסמים. מאחר והנאשמים הפלילו את גוטמן הופרדו כתבי האישום, כדי שהם יוכלו להעיד נגדה. בינתיים, במהלך דיון ראשון בהמשך מעצרה התברר כי גוטמן שוהה בארץ לבדה מאחר והוריה שוהים בארצות הברית למעלה מ-15 שנה ומתקשים לחזור לישראל עקב הסתבכויות עם החוק בתחילת שנות ה-2000.

הוריה, שניהם מקריית אתא במקור. אמה, אילנה גוטמן, היתה אז שדכנית מאוד מפורסמת באזור חיפה והצפון, שנקלעה לקשיים כלכליים מול נושים ורשויות המס. לפי פרסומים שונים שלה ברשת היא ממשיכה לעסוק במקצוע השדכנות. אביה, יוסף גוטמן, היה באותה תקופה קצין משטרה מוערך בתחנת זבולון, שאף הוא הסתבך עם החוק ועזב את המשטרה. מאי גדלה בלוס אנג'לס ולפי הסבתה שלה אתמול בבית המשפט "היא באה לישראל כדי לשרת בצבא, ונשארה כאן כי היא אוהבת מאוד את ישראל".

השופטת אמיר הורתה לערוך לגוטמן תסקיר קצין מבחן. "דרך המלך בעבירות מסוג זה היא מעצר עד תום ההליכים אולם על בית משפט לשקול חלופה שתאיין את המסוכנות גם אם לא תבטל אותה. במקרה זה, גילה הצעיר והיעדר עבר פלילי מחייבים קבלת תסקיר ולא ברור לי מדוע המדינה מתנגדת".

עדכון (13.7.16)

שופט בית המשפט המחוזי בת"א, בני שגיא, קיבל את הערר של עו"ד מיקי חובו, והורה על שחרורה למעצר בית של שי לי בכר מרמת השרון בטרם הכנת תסקיר מבחן לאחר שהואשמה בעבירות של סחר בסמים, סחר בצוותא "בבית עסק ברחוב דיזנגוף 101 בתל אביב שנועד למכירת סמים וקיבל הזמנות טלפוניות או וירטואליות". בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת בית משפט השלום להאריך את מעצרה עד להחלטה אחרת, קיבל את טענות ההגנה וקבע כי המקרה נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם בית המשפט יקבל ערר על החלטת ביניים בהליך מעצר עוד בטרם להחלטה הסופית של בית משפט השלום.

בכר עצמה אמרה במהלך הדיון: "זה לא החינוך שקיבלתי בבית ולא חינוך עליו גדלתי. לא הלכתי בדרך זו מעולם. עשיתי מילואים בעמוד ענן, הלכתי ללמוד ולרכוש השכלה. הקרירה שבחרתי, וכנראה שהייתה לי שבירה בשנה האחרונה, הכל היה ביחד וקשה לבודד את זה. אני מפחדת להקים משפחה עם כל מה שאני שומעת ונחשפת אליו שם, זה לא המקום שלי, זו הייתה מעידה שהביאה אותי לפה, וזה סיוט לי ולמשפחה שלי לעמוד מולה. אני מתנצלת וחושבת שאני לא שייכת לשם".

"עניינה של הנאשמת שונה באופן משמעותי, בעיקר נוכח פרק הזמן הקצר בו עבדה באותו 'עסק', המוערך על פי המדינה, בשלושה שבועות (לשיטת סנגורה מדובר בשמונה ימים בלבד), כאשר גם על פי כתב האישום, מדובר במי שתפקידה כמוקדנית, ולא הייתה אחראית על גידול הסמים, הבאתם לעסק, קביעת מחירים והבאת הלקוחות. תפקידה הסתכם בקבלת פניות הלקוחות, והעברת האינפורמציה המתאימה לגורמים הבכירים יותר, על מנת שאלה יארזו עבור הלקוחות את הסמים וידאגו לשיגורם. השילוב שבין תפקיד מעין זה לבין העובדה כי מדובר במי שעבדה בבית העסק תקופה קצרה בלבד, הוביל אותי למסקנה כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר".

לאור כך, הורה השופט על שחרורה למעצר בית ובתנאים מגילים נוספים.

הוסף תגובה


Anti-spam: complete the task
פרסומת - Advertisement