פוסטה - "בעידן שהציבור מאבד אמון במערכת – הגישור הפלילי הוא קרן אור"
"אם נלך ברחוב אני ואחד הדיינים או הבנקאים, רק אותי ישבחו ויחבקו וינשקו"

"אם נלך ברחוב אני ואחד הדיינים או הבנקאים, רק אותי ישבחו ויחבקו וינשקו"

פרוטוקול ההשעיה הזמנית של ברק כהן מהלשכה מלמד על עמדת רוב שמרנית של תומכי הבנקים…

דיון בכנסת לקידום חוק הזנאים - צרכני שירותי מין בתשלום

דיון בכנסת לקידום חוק הזנאים - צרכני שירותי מין בתשלום

מסתמן סיכוי משמעותי לאישור חוק איסור צריכת זנות בישראל, אבל בינתיים החוק הקיים נגד צריכת…

רוזנשטיין על דוכן העדים ב-512: "יצחק אברג'ל נישק לי את הראש"

רוזנשטיין על דוכן העדים ב-512: "יצחק אברג'ל נישק לי את הראש"

הזאב סירב אמנם להרחיב בחקירה הראשית והוכרז עד עוין, אבל בחקירת הנגדית של הסנגורים הוא…

Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2012 JoomlaWorks Ltd.

"בעידן שהציבור מאבד אמון במערכת – הגישור הפלילי הוא קרן אור"

נכתב על ידי זיו קריסטל ב .

השופט בני שגיא מגן בכנס הוועדה לעניינים פליליים של לשכת עורכי הדין על הגישה האקטיביסטית שלו בתחום השיפוט והגישור, "לבית המשפט יש יכולת ליצור חליפה מתאימה לכל תיק" * שופט בית משפט העליון ניל הנדל מזהיר מפני המדע הפורנזי והשופט כבוב מצהיר "שולחים אנשים לכלא על סמך ראיות מדעיות שתוקפן מוגבל"

shofet sagi vaada plilim 402 274
גישה אקטיביסטית וחדשנית של שיפוט וגישור.
שופט מחוזי בני שגיא

"היום כבר לא סופרים תיקים בקלסרים כמו שהיה כשאני הייתי פרקליט – רק בארגזים ובטונות של ג'יגה, טרה ושאר חומרי מחשב, אבל אם תיכנסו לבית משפט תגלו ששום דבר לא השתנה: ברוב התיקים יש עדיין שופט אחד, סנגור אחד וקלדנית אחת. אנחנו לא השתנינו בכח האדם או ביכולותינו לספוג הכל, לעבד הכל, להבין הכל – רק הכמויות הן שהשתנו, היקף הטענות ועומק הטענות".

אלה דברים שאמר שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, בני שגיאבכנס יוצא דופן של הוועדה לעניינים פליליים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (18.5). הכנס, בראשות עורכי הדין דב גלעד כהן, אייל בסרגליק וגלית רוטנברגהועבר לראשונה בשידור "חיבפייסבוק, ואירח ארבעה שופטים מבית משפט שלום ועד העליוןלצד בכירים בפרקליטות ובסנגוריה הציבוריתכל אחד מהדוברים סקר מגמה בוערת על סדר היום הפלילי.

בשנים האחרונות, השופט שגיא מייצג גישה אקטיביסטית וחדשנית של שיפוט וגישור המייתרת ניהול ארוך שנים של תיקי פשע חמור וצווארון לבן. השופט שגיא נשא נאום נלהב בעד הליך הגישור הפלילי כהליך אלטרנטיבי, אולי כחלק מתגובה על ביקורת מרומזת שנמתחה עליו לאחרונה, בנוגע למהלך שיזם כשופט הראשי בתיק לקיצור משפט השוחד של אברהם נניקשווילי ואחרים (הארץ: "תפנית מוזרה בתיק בן אליעזר: השופט ביקש להקל עם הנאשמים בשוחד").

השופט שגיא טען כי "בעידן שיש בו איבוד של האמון הציבורי בכל המערכות השלטוניות – לא רק בנו השופטים, אלא גם בצבא, בממשלה, בכנסת – ההליך הזה (גישור) מחזיר את האמון במערכת – בזכות אופיו המהיר, הצודק והמוסכם... תוצאות של הליך גישור הן צודקות יותר", אמר השופט תוך שהוא מקפיד לא להתייחס לתיק זה או אחר. "בגישור, אני לא כבול למתחם ענישה או לתוצאה בינארית, ולבית המשפט יש יכולת ליצור חליפה מתאימה לכל תיק.

"רק היום קיימתי שתי ישיבות גישור, בתיק עבירות מין ובתיק רצח", סיפר השופט. "אחד הנאשמים אמר לי: 'אני עצור תשעה חודשים והיום זו הפעם הראשונה שדיברתי בבית המשפט... הדבר הזה מחזק אמון. אתמול ניהלתי דיון הוכחות במשך שבע שעות. דיון הוכחות נמשך בפועל כמו 10 ישיבות גישור. בחלק גדול מהתיקים אני נדהם עד כמה הפערים קטנים ועד כמה לצדדים יש ענייני אגו. לעתים אתה מתפלא איך הם לא הגיעו לתוצאה לבד במשרדי הפרקליטות, כי התוצאה ברורה. בחלק מההליכים השופט המגשר הוא מבוגר אחראי".

השופט שגיא אמר כי לדעתו יש מקום לקבוע בחוק נסיון הליך גישור חובה בכל תיק. לדבריו, בבית משפט שלום קיימת חובה כזו בפועל, בדמות ימי מוקד. "98 אחוז מהתיקים בימי מוקד מסתיימים במעין גישור, ושני אחוז אולי עוברים לדיוני הוכחות... אחוז ההסכמות הוא האינדיקציה הכי טובה לכך שכדאי לנסות להפוך את ההליך הזה לחובה גם בבית משפט מחוזי. בתקופה בה שימשתי כשופט מוקד, למעלה מ-10 אחוז מכתבי האישום שהוגשו על ידי התביעה המשטרתית בוטלו עוד באותו היום. תארו לכם שאם היה מתנהל הליך רגיל, אותם נאשמים היו מחכים שנתיים לתוצאה דומה".

לדברים של השופט שגיא הצטרפו דוברים נוספים בכנס שדיברו על הדילמות הכרוכות בניהול דיוני הוכחות ועל ההיקף האימתני של התיקים בתקופה האחרונה.

shofet hendel nil vaada plilim
בית משפט העליון על מומחים לראיות פורנזיות.
שופט עליון ניל הנדל

השופט הנדל על תעתועי הפורנזיקה

שופט בית משפט העליון ניל הנדל הוביל דיון על אופיין המתעתע של ראיות פורנזיות מדעיות. "יש ראיות שהיו קבילות בתקופה מסוימת, ובתקופה אחרת ערערו עליהן. אנשים הורשעו על סמך דגימות שיער – פעם חשבו שאפשר לעשות השוואה, ומאוחר יותר אמרו שלא יכולים. זה דבר מטריד. בית המשפט נדרש לבדוק את האסמכתאות שעליהן מבסס המומחה את דבריו ואת דרך ההסקה. זה דבר קשה, אבל צריך להיות רגיש למגבלות של הראיות המדעיות ולתקוף אותן".

שופט המחלקה הכלכלית בבית משפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, נזכר בימים בהם היה עורך דין פלילי ונתקל לראשונה בסוגיית הדי.אן.איי, כאשר ייצג נאשם מהמגזר הבדואי. "עשיתי שיעורי בית וקראתי ספר על בעיית הדי.אן.איי", סיפר השופט כבוב. "כשחקרתי את מומחה התביעה, גיליתי שהוא לא יודע שום דבר, לא על הספר ולא על התחום. קנה המידה להתאמה בדגימה בימים ההם היה 1 למיליון, היום מדברים על 1 למיליארדים. שאלתי את המומחה מה פירוש התאמה של 1 למיליון. הוא אמר שבכל המדינה נמצא חמישה אנשים בעלי מאפיינים דומים. אמרתי לו: וכמה אנשים כאלה נמצא בפזורה הבדואית? צא מנקודת הנחה שלנאשם יש 23 אחים. שלא לדבר על השבט שלו, שמונה 4,000 איש. מה הסיכוי לדמיון בממצאים? המומחה אמר: 'את זה לא חקרנו'.

shofet cabub haled vaada plilim
מהפכת ה-די.אן.איי וממצאים מבהילים על הרשעות שווא.
שופט מחוזי חאלד כבוב

"בתחילת שנות התשעים, כאשר בדיקת די.אן.איי התקבלה כראיה קבילה בבתי משפט בארצות הברית, נערך מחקר ונבדקו תיקים של אנשים שהורשעו על סמך ראיות מדעיות של העשור הקודם. הממצאים היו מבהילים. במדינה מסוימת גילו 30 אחוז הרשעות שווא ומקרים של הוצאה להורג על סמך ראיות 'מדעיות', שבדיעבד התברר שהן לא כל כך מדעיות. אני מניח שגם הראיות עליהן מדברים היום יילכו ויתפתחו עם הזמן ועוד 20-30 שנה נדבר במושגים אחרים".

השופט כבוב ייחד את מרבית דבריו להליכים מקדמיים בתיקים שהפכו ל"פרוזדור מאוד ארוך. אני חושש מימים שבהם השלב המקדמי יאפיל על ההליך עצמו ויימשך זמן רב יותר. אני מוצא עצמי מקדיש חודשים ארוכים לעניין קבלת חומרי חקירה ואחרי שנה אני שומע טענות שההגנה לא ערוכה עדיין לתת מענה מלא, לחקור עדי תביעה או להגיש חוות דעת".

עוד הוא התייחס לדילמות של סנגורים בעניין עתירות לחשיפת חומרים חסויים: "הסיכון עבור ההגנה הוא עצום. אתה יודע שבחומר החסוי יכולות להיות ראיות לא קבילות מרשיעות מאוד כלפי הנאשם. האם לסכן את הלקוח ולחשוף את בית המשפט לראיות לא קבילות, שיכולות להיות שחורות משחור? כל שופט שיושב בדין יגיד לכם שהוא נתקל ביותר ממקרה אחד שהחומר החסוי פעל בצורה נוראית מבחינת הנאשם. מצד שני, יכול להיות שתזכה בכרטיס הלוטו שלך בתיק".

עו"ד ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, דיבר על הסדרים מותנים ואמר כי יש כוונה לתקן את החוק אשר מגביל באופן לא אופייני את שיקול הדעת של התביעה. למשל, סיפר עו"ד ואקי, במקרה בו פקידה עובדת דואר גנבה בושם מחבילה במהלך עבודתה, לא ניתן היה לסגור את התיק בהסדר מותנה מאחר והחוק אינו מתיר לערוך הסדר כזה בעבירות מסוג פשע. לתביעה נותרו רק פתרונות קצה – להעמיד לדין או לסגור את התיק כליל, ללא שום סנקציה.

עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר משותף של הוועדה לעניינים פליליים במחוז תל אביב סיכם: "חזונו של יו"ר הלשכה אפי נווה, יחד עם חבריי יו"ר מחוז תל אביב ד"ר ינון היימן ויו"ר מחוז מרכז עו"ד אבי חימי, מתגשם בהנגשת פעילות הלשכה לכל מקום ולכל בית. זו הפעם הראשונה בה שודר בשידור חי כנס יומי ברמה הזו של הוועדה לעניינים פליליים, בערב אשר הוקדש לזכרו של עו"ד חיים קאזיס ז"ל, מהאבות המייסדים של המקצוע".

הוסף תגובה


Anti-spam: complete the task
פרסומת - Advertisement