פוסטה - "בכל שנה בן גניש סוחב אנשים למניין בבית הכנסת של הכלא ועורך ליפתח גריידי אזכרה"

"בכל שנה בן גניש סוחב אנשים למניין בבית הכנסת של הכלא ועורך ליפתח גריידי אזכרה"

בגזר דין שקומם את משפחת המנוח ורבים בציבור נשפט גניש ל-15 שנה על הריגת גריידי, אבל עו"ד ירום הלוי שהצליח לשנות את כתב האישום מרצח להריגה, מאמין לגרסת התאונה של מרשו וחושב שגם העונש הזה חמור מדי ומתכוון לערער. ראיון

genish ben
קודם אטרף ואז תאונה. בן גניש

בן גניש, 26, מרעננה, שהואשם בהריגת החייל יפתח גריידי במועדון שבעיר מגוריו, ירצה 15 שנות מאסר. כך קבע השבוע בית משפט המחוזי בלוד (15 מאי).

באפריל 2014 בילה גריידי, לוחם ביחידה קרבית, עם חבריו בפאב "השש", בו שהו הנאשמים גניש, מני דבוש, שי קלדרון וספיר גוטר. קלדרון ניסה להתחיל עם ידידתו של גריידי, מה שהוביל לעימות מילולי שגלש במהירות לקטטה בין שתי הקבוצות, במהלכה נדקר גריידי למוות. האירוע האלים זעזע את ערי השרון, ובמיוחד את הצעירים הבליינים, והוריהם כמובן. כתב האישום הוגש תוך חודש בלבד.  

במהלך שנת 2016 הסתיים בהסדרי טיעון משפטם של שלושת הנאשמים האחרים. מני דבוש, שהואשם בהריגה הורשע באי מניעת פשע ובשיבוש הליכי משפט, ונשפט ל-15 חודשים, אבל סוכם שהוא לא יזומן להעיד נגד גניש. קלדרון וגוטר הורשעו באי מניעת פשע, ונשפטו לחצי שנה בעבודות שירות. הנאשם המרכזי גניש הודה בדקירה, אך טען כי היה מדובר בתאונה. בנובמבר 2016, הרכב השופטים, מנחם פינקלשטייןליאורה ברודי ורמי אמיר, אישרו את הסדר הטיעון של התביעה עם הסנגור שלו, עו"ד ירום הלוי, והוא הורשע בעבירת הריגה ולא ברצח, וכן בשיבוש מהלכי משפט.

grady iftah ranna gevataim
כאב של דור שלם. יפתח גריידי ז"ל

"ברגע שבן פגש אותי, הוא סיפר לי שהוא אחראי לדקירה", מספר עו"ד הלוי בראיון ל"פוסטה" על רקע גזר הדין המקל יחסית, שעורר תגובות נזעמות בסביבה של המנוח, והתקבל בעוינות בחלק מכלי התקשורת. "הופתעתי, כי לא שמעתי על זה מהעורך דין הקודם שלו, והשאלה הראשונה שלי אליו היתה ,'איך לא שמעתי על זה קודם?'. בן ענה שהוא לא אמר לסנגור הקודם, כי הוא היה בשלב המעצר והחקירה, במצב נפשי של לברוח מאחריות, אבל עד שקיבלתי את הייצוג הוא עבר תהליך מאוד ארוך".

אז מה קרה שם לטענתו?

"הוא סיפר לי שמדובר בתאונה, ושהוא כל הזמן התלבט אם להודות או לא. מצד אחד זה מה שקרה, מצד שני הוא חשש ממאסר עולם. קראתי את התיק, ולמרות העובדה שפה ושם נמצאו בראיות פיתויים לטעון שלא הוא דקר בכלל, לא מצאתי משהו שיעמוד בסתירה לנטייה האוטומטית שלי להילחם על ההודיה שלו ועל גרסת התאונה. להיפך, ראיתי חיזוקים אותנטים בראיות לגרסת התאונה.

"בן סיפר שהיה שם שער כבד, שדרכו הוציאו את המבלים אחרי שפרצה הקטטה הראשונה במועדון. המון אנשים דחפו את השער, והוא הלך קדימה ואחורה, וכשהוא הוציא את הסכין במטרה לדקור מישהו אחר, השער נדחף ודחף את המנוח על הסכין.

"ואז אני קורא את התיק, ואני רואה תימוכין. בכתב האישום נכתב שרק חצי מהלהב נכנס, אז שאלתי אותו איך הוא מסביר את זה, אם החייל עף עליו. בן ענה שבאינסטינקט שלו הוא הדף אותו ביד אחת, ומשך עם היד השנייה את הסכין. הפתולוג של התביעה, מבלי שאני נדרשתי להביא פתולוג מצידי, אישר שזו יכלה להיות תאונה ושנדרש כוח חלש כדי להכניס את הלהב לאיברים אותם הוא חדר, כך שזה אפשרי שבן משך את הסכין אחורה".

מה היה השלב הבא?

"הגבתי לכתב האישום בצורה מפורטת, תוך נטילת אחריות. טענו כי מדובר בגרימת מוות ברשלנות. התיק נקבע להוכחות. מבלי להטיל דופי בתביעה, לדאבוני היתה התעקשות ארוכה ועקבית לא להסכים לשינוי סעיף האשמה, והתעקשות על מאסר עולם בלבד. זה כמובן מאוד תסכל אותי, כי כל הראיות הראו שאין פה כוונת קטילה. היו למעשה חמש ראיות מרכזיות שמראים שלא הייתה כוונת קטילה, וזה עוד לפני שאני מדבר על אפשרות שמדובר בתאונה".

od halevi yarom favorit 400 460
"כוונת הקטילה לא הוכחה". עו"ד ירום הלוי

 עו"ד הלוי מספר שהסתמך בהגנתו על מספר ראיות. "ראשית, היתה דקירה אחת, בצידי הגוף, לא בחזה, לא בצוואר ולא בלב, מקומות שהוכרו בפסיקה כמראים על כוונת קטילה. בנוסף, חבר של בן, שלכאורה הפליל אותו כשסיפר שראה שניות לפני התמוטטות המנוח שהם התקוטטו, הוא תרם בכך לחיזוק גרסתו של מרשי, שהיה מדובק בתאונה שנגרמה במהלך קטטה, ולא בכוונה לגרום מוות.

"היו גם ראיות לכך שאחרי שהמנוח נדקר הוא אחז בצידי הגוף וקילל, ובן והנאשם השני (דבוש) הלכו ולא הסתובבו. אז איפה כוונת הקטילה? יותר מזה, איתרתי בחומר הראיות כי נדגמו טפטופי דם שנמשכים כחמישה מטר ממקום הדקירה המשוער לכיוון היציאה. כלומר המנוח הלך אחריו. העדים אמרו שהוא עמד וקילל, ואחר כך נכנס למועדון והתמוטט".

עדיין, זו אלימות ברוטלית במועדון, נשיאת סכין, איך בכל זאת הגעתם להסדר הטיעון?

"ההתעקשות של התביעה תסכלה אותי מאוד, אבל לשמחתי בית המשפט התערב בשלב מסוים והציע לצדדים לדבר. השופטים העירו לשני הצדדים שיש צדדים לכאן ויש צדדים לכאן. אז היה משא ומתן, אבל הוא לא הביא לשינוי בעמדת התביעה. בכל זאת, נקטל חייל ויש סיקור תקשורתי שמן הסתם מלחיץ בצדק את התביעה".

מתי השתנתה עמדת הפרקליטות?

"כשהסתיימה פרשת התביעה. בן העיד יומיים רצופים, נשאל מאות שאלות גם על ידי השופטים וגם על ידי התביעה, ונדרש לשחזר שוב ושוב כיצד אירעה התאונה. לא נמצא רבב בגרסה שלו. כשבן סיים להעיד השופטים שוב הציעו לצדדים לדבר. לי הם אמרו שאי אפשר להסתפק בגרימת מוות ברשלנות, ולתביעה הם אמרו שיש קושי עם כוונת הקטילה. בשלב הזה כבר היה לי ברור שאנחנו מדברים על הריגה. רק אחרי חצי שנה של משא ומתן הגענו להסדר, וכתב האישום תוקן מרצח להריגה".

במסגרת ההסדר, הפרקליטות עתרה לגזור על גניש עונש שנע בין 19 ל-23 שנות מאסר, ופיצוי בסך 258 אלף שקל למשפחתו של גריידי. מנגד, ביקש הלוי להסתפק בעונש שנע בן שבע לעשר שנות מאסר. בסופו של דבר, השופטים גזרו 15 שנות מאסר, שיחושבו מיום מעצרו ב-22 באפריל 2014, מאסרים מותנים ופיצוי למשפחתו של גריידי בסך 258 אלף שקל.

בענישה, בית המשפט הלך יותר עם התביעה.

"הצלחנו לתקן את כתב האישום במסגרת פשרה כואבת לשני הצדדים, ונערער על העונש. זאת מבלי לדעת אם התביעה תערער אף היא. הגשת הערעור היא אקט טהור של תחושה של החמרת יתר בעונש, לא חלילה קריאת תגר נגד הפרקליטות".

אנחנו נחשפים לתיאורים קשים מצד משפחת המנוח וחברתו, על האובדן, איך הנאשם עבר את ההליך המשפטי?

"הוא כואב את מות המנוח, בן סיפר לי שבכל יום שנה לאירוע הוא סוחב איתו אנשים למניין בבית הכנסת בכלא ועורך ליפתח גריידי אזכרה. הוא הבין מלכתחילה שהוא ראוי לעונש, והבין שמדובר בשנות מאסר, אבל עם זאת הוא היה במתח אדיר לכל אורך המשפט, וקיווה לעונש פחות כבד, הוא עדיין חושב שהחמירו איתו".

dkira rezeh raanana
זירת האירוע בכניסה למועדון

מחדלי חקירה מסורתיים

בלי מחדלי חקירה צורמים כנראה שלא ניתן לנהל תיק פשע חמור במשטרת ישראל. בשולי גזר הדין התייחס הרכב השופטים לכשלים בחקירת המשטרה. לשופטים נודע כי בין שתי חקירות מתועדות צוות החוקרים ערך חקירה לא מתועדת אחת, שבמהלכה העד המרכזי שינה את גרסתו הראשונה ומסר גרסה שהפלילה נאשם אחר, מני דבוש, גרסה שהופרכה לבסוף. "צר לנו שאנשי צוות החקירה התכחשו בפנינו לקיומה של אותה חקירה נסתרת", אמרו השופטים.

הם גם ציינו מחדל נוסף, על כך שלא היה כל תיעוד לשיחה שכביכול התקיימה בין הפתולוג לבין חוקר המשטרה, שבה לכאורה אמר הפתולוג כי גריידי נדקר שתי דקירות משני כלים שונים, מה שהיה אמור לסבך גם את דבוש, אבל האמירה הזו הוכחשה על ידי הפתולוג הקפידו לציין השופטים.

 

 

הוסף תגובה


Anti-spam: complete the task
פרסומת - Advertisement