 |
| אברהם מאיר טלה |
שבע שנות מאסר בפועל. זה העונש שגזר (2.12) הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת על אברהם מאיר טלה מנתניה, שהורשע בהריגה בקלות דעת במהלך התפרצות לביתם של זוג קשישים בעפולה. כמו כן, נקבע בגזר הדין כי הוא יפצה את משפחת המנוח ב-80 אלף שקלים.
טלה, שהיה בזמן ביצוע העבירות חייל סדיר בצה"ל, הואשם בתחילה בארבעה סעיפי אישום: רצח, אינוס, חבלה בכוונה מחמירה והתפרצות למקום מגורים. כמו כן הוא הואשם בהחזקת חשיש לצריכה עצמית בביתו.
לכתבה על כתב האישום המקורי נגד טלה – לחצו כאן.
במהלך דיוני ההוכחות התברר, כי החבלות שספג הקשיש המנוח לא היו הסיבה הישירה למותו, אלא שהוא נפטר כתוצאה מדלקת ריאות בה לקה במהלך אשפוזו. כמו כן, לא הוכחו יסודות משפטיים נוספים המאפשרים הרשעה בעבירה של רצח. לכן זוכה טלה מחמת הספק והורשע תחת זאת בהריגה. באשר לעבירת האונס, נקבע כי הפרקליטות לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת אשמה מעבר לספק הסביר. טלה זוכה מחמת הספק מעבירה זו והורשע תחתיה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה.
 |
| זירת העבירה. דירתם של הקשישים לאחר ההתפרצות של טלה |
הרכב השופטים כתב בטרם מתן גזר הדין כי "קשת הענישה בעבירת ההריגה הינה נרחבת ביותר וקשה להסיק מעניין למשנהו. בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, מהעבר האחד: אין מדובר באירוע מתוכנן; החבלות בגופו של המנוח לא היו במדרג אכזרי; הנאשם לא השתמש בכלי נשק חם או קר, מותו של המנוח נבע מדלקת ריאות אשר התפתחה בעקבות אשפוזו ונמצא יחס חפצי של 'קלות דעת'".
לדברי השופטים, "חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה הוא אבסולוטי; הקורבנות הינם אנשים קשישים ותמימים ואין להכביר מילים בנזק שנגרם בפועל מביצוע העבירות והשבר הנוראי שנגרם לחיי המשפחה התמימה. מעשי הנאשם הביאו למותו של האב והבעל האהוב, בו טיפלו בנות המשפחה בהתמדה ובמסירות, עוד בנוסף, הנאשם הורשע בעבירות נוספות של עבירה של חבלה בכוונה מחמירה וכניסה למקום מגורים כדי לבצע גניבה".
 |
| הקשיש המנוח בעת אשפוזו בבית החולים |
ראש ההרכב, השופט תאופיק כתילי, ציין בגזר הדין: "בבואי לקבוע את העונש המתאים שיושת על הנאשם בתוך המתחם, ראיתי להביא בחשבון את עברו הנקי של הנאשם, את גילו הצעיר והיותו נמנה על קבוצת 'הבגירים צעירים' בשעת ביצוע העבירה. כמו כן, נתתי ליבי לבקשת הסליחה הכנה שהפנה הנאשם למשפחת המנוח ולדברי החרטה הכנים שהביע בפנינו, בין במהלך המשפט, ובין בדבריו בטרם גזר הדין. ניכר רצונו הכנה של הנאשם לשלם על חטאיו, אם בדרך של מאסר ואם בדרך של תשלום כספי למשפחת המנוח…".
"…במהלך השנים ממועד האירוע ועד למועד מעצרו, חי הנאשם חיים נורמטיביים וניכר כי הוא מתרחק מדרך החטא. הנאשם עזב את הסביבה השולית עמה התרועע, עבר לישיבה בירושלים, חזר בתשובה כאשר ראש המוסד בו למד העיד על שקידה בלימודים, מידת חסד ודרך ארץ. לחובתו של הנאשם התחשבנו בעובדת הימלטותו מן הדין, עד למועד מעצרו באקראי".
לכתבה על מעצרו האקראי של הנאשם – לחצו כאן.
בסיום דבריו, ציין השופט כי "את עובדת ניהול ההליך, בנסיבות בהן זוכה לבסוף הנאשם משני האישומים החמורים המיוחסים לו, בוודאי שאין לזקוף לחובתו. הנאשם הודה מלכתחילה בעיקרי העובדות בהן הורשע ומשכך ניהול ההליך מבחינתו היה הכרחי. עוד יש להתחשב במערך השיקולים בעובדה כי במשך תקופה ארוכה, הוצמדה לנאשם תווית של רוצח ואונס קשישה, עובדות שלבסוף זוכה מהן הנאשם".
השופט סיכם כי "מדובר, בסופו של יום, בתקיפת קשישים, אף כי מלכתחילה, לא זו הייתה כוונת הנאשם. משכך, ומשיקולי הרתעת הרבים, ראיתי להחמיר קמעא בעונשו של הנאשם ולהעמידו קרוב לרף התחתון של מתחם הענישה אותו קבעתי".
 |
 |
| עו"ד ליאור אשכנזי | השופט תאופיק כתילי |
עו"ד ליאור אשכנזי, סנגורו של מאיר טלה, מסר בתגובה: "גזר הדין היה מורכב לא פחות מהכרעת הדין מאחר והיתה הרשעה בעבירה מאוד ייחודית – הריגה בקלות דעת, שזה משהו שהוא חריג מאוד בפסיקה הישראלית. מדובר בהריגה על גבול הרשלנות, ובתיקי אלימות לא רואים את זה כמעט בכלל. השופטים קיבלו את הטיעון שלי לפיו מדובר בהריגה ברף התחתון. הטיעון המרכזי שלנו היה כי טיב ההריגה וההרשעה הייחודית בעבירה של ההריגה, בהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם, היה מדובר באירוע מיוחד וקצר בזמן בלי כוונה לפגוע בקשיש. אנו מרוצים מהעונש בהתחשב בעובדה שהפרקליטות דרשה עונש של 28 שנה".
"אנו טענו כי אין קשר סיבתי בין המוות של המנוח לבין האלימות שהופעלה בדירה בעת ההתפרצות, שממנה הוא גם זוכה", הוסיף אשכנזי, "האירוע היה ספונטני, המנוח רק נשרט ולא נמצאו חבלות על גופו. הוא אושפז בבית חולים מבחירה שלו וחטף שם דלקת ריאות, ואחרי ארבעה ימים נפטר בלי שום קשר לאירוע. ככל שנחליט להגיש ערעור לעליון אז נערער על הכרעת הדין".
