פוסטה - דרוש מכשיר שמיעה חדש

דרוש מכשיר שמיעה חדש

נכתב על ידי עו"ד אסף ברדוגו ב .

עו"ד אסף ברדוגו מציע להעביר את הסמכות לקיום שימוע טרם הגשת כתב אישום מהפרקליטות אל בתי המשפט

Preliminary hearing

מאמר זה נועד לבחון את יעילות הליך השימוע במדינת ישראל טרם הגשת כתב אישום, אל מול הליך "השימוע המקדים" הנהוג בשיטת המשפט המקובל. בעוד שהליך השימוע בישראל נערך על ידי רשויות התביעה, וההכרעה אם להגיש כתב אישום נתונה להם באופן בלעדי, הליך השימוע המקדים במשפט המקובל נערך בפני בית משפט אשר קובע אם ישנן די ראיות להגשת כתב אישום.

המצב המשפטי בישראל

סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע. על פי החוק, המדינה תשלח הודעה לחשוד כי חומר החקירה בעניינו הועבר לרשות המדינה ויש לו אפשרות לשטוח את טענותיו ולנמק מדוע יש להימנע מכתב אישום בעניינו.

בית המשפט העליון הבהיר בעניין זה: "השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון".

כאמור, בישראל הסמכות להחליט אם ישנן ראיות לכאורה בתיק המצדיקות הגשת כתב אישום נתונה לרשויות המדינה. ברוב המקרים מקבל הסניגור לפי בקשתו את עיקרי חומרי החקירה ומעלה בכתב טענות מדוע אין להגיש כתב אישום בתיק. לאחר מכן בוחן הפרקליט את התיק ומחליט אם ישנן די ראיות להגשת כתב אישום.

Preliminary hearing 2
כך זה נעשה בארה"ב

שימוע מקדים במשפט המקובל – ארה"ב

בארה"ב מנוהל הליך השימוע על ידי בית המשפט בהליך משפטי הנקרא Preliminary hearing  (נקרא גם evidentiary hearing or probable cause hearing). הליך זה מהווה "קדם משפט", בו בוחן בית משפט האם ישנן די ראיות כדי לנהל משפט ולהרשיע את הנאשם במיוחס לו. הליך זה דומה מאוד לדיון בבקשת מעצר עד תום ההליכים בהם נדרש בית המשפט לשאלת קיומן ועוצמתן של הראיות לכאורה בתיק.

בשימוע המקדים, מציג התובע לבית המשפט את הראיות לכאורה אשר היכולות להביא להרשעת נאשם, בית המשפט רשאי לחקור את העדים וההגנה רשאית לחקרם נגדית.

בסופו של הליך זה נדרש השופט (ולעיתים גם חבר מושבעים) להכריע האם ישנן בתיק זה ראיות לכאורה היכולות להביא להרשעת הנאשם. אם מצא בית המשפט שאין די ראיות המובילות להרשעה,  אין המדינה יכולה להגיש כתב אישום. בפועל, הליך זה מוביל במקרים רבים להסדרי טיעון לאחר שמיעת הראיות עוד טרם הכרעת השופט.

הליך השימוע המקדים משתנה ממדינה למדינה. בחלק מהמדינות הליך השימוע נערך רק בעבירות מסוג "פשע", וניתן לראות הבדלים בסד הזמנים לעריכת הליך השימוע ובסייגים לחוק.

הליך שימוע מקדים נהוג במדינות נוספות של המשפט המקובל, אנגליה ואוסטרליה למשל.

היתרונות באימוץ הליך השימוע המקדים

אובייקטיביות – אישור להגשת כתב אישום ינתן על ידי שופט אובייקטיבי לעומת תובע/פרקליט סובייקטיבי כנהוג כיום בישראל.

הסדרי טיעון - סגירת תיקים רבים יותר בהסדרי טיעון המשקפים נכונה את חומרת כתב האישום ורמת הענישה בהתבסס על הראיות שנשמעו.

מעבר ל "איכות מול כמות" – בחינה מדוקדקת יותר של הגשת כתבי אישום אשר תוליד כתבי אישום "איכותיים" יותר עם ראיות חזקות יותר.

הפחתה בהגשת כתבי אישום "חלשים" בעלי פוטנציאל גבוה לזיכוי.

הפחתה משמעותית בהודאות שווא.

חיסכון משמעותי בזמן שיפוטי –  הכרעה מוקדמת בסוגיות שנויות במחלוקת לעומת המצב כיום בו משפט נמשך שנים, ולבסוף לאחר שמיעת עדות מפתח מסתיים בזיכוי מלא או חלקי.

זכויות הנאשם – משקף נכונה יותר את מטרת הליך השימוע בראי המשפט המנהלי, פגיעה פחותה בזכויות היסוד של הפרט ובניגוד למצב כיום, מתן זכות שימוע גם לעצורים. בנוסף, הליך זה יאפשר לנאשם לשמוע את הראיות כנגדו ו"לקבל את יומו בבית המשפט". 

דיוק בסעיפי האישום – ימנע את הנוהג לפיו רשויות התביעה "מנפחות" כתבי אישום בסעיפים חמורים יותר מהמצב הראייתי שבתיק.

בחינת הראיות לכאורה -בחינה אמיתית ומעמיקה של קיום הראיות לכאורה בתיקי מעצר עד תום ההליכים על ידי חקירת עדים מהותיים.

שימוע מקדים בישראל

להלן מספר דוגמאות לנחיצות הליך השימוע המקדים בשיטת המשפט בישראל:

1. עדות יחיד ואמינות עדים. קביעת מהימנות בשלב הראשוני על ידי בית המשפט יכולה להכריע כבר בשלב זה האם העדות מספיקה להגשת כתב אישום ויכולה להוביל להרשעה.

2. תיקים עם מחדלי חקירה חמורים. בניגוד למצב היום בו נטענת טענת "הגנה מן הצדק" שלרוב אינה מושמעת ואין בה הכרעה, יקבע בית המשפט האם מחדלי החקירה שבתיק מונעים הגשת כתב אישום ומהווים פגיעה מהותית בזכות הנאשם למשפט הוגן.

דוגמא מובהקת מהעת האחרונה: משפט הרצח במחניים בו זיכה בית המשפט את הנאשם מעבירת רצח אמו בשל מחדלי חקירה חמורים ובעיקר בשל העובדה כי שלושת שופטי המחוזי בנצרת קבעו כי עדות העדה המרכזית אינה אמינה.

3. יחסי העבודה הקרובים בין הפרקליטות לבין המשטרה. מייצרת מצב שבו פרקליטים מלווים המנהלים את החקירה למעשה מושפעים מאוד מעמיתיהם בשטח ומאבדים את יכולת השיפוט המקצועית האוביקטיבית כמשפטנים. דוגמא מובהקת נוספת? תיק הבר נוער.

4. תיקים בהם הנאשם טוען "במקום אחר הייתי". בחינה מקדימה של חוזק טענת האליבי היכולה למנוע במקרים רבים הגשת כתב אישום בשל הוכחת טענת האליבי.

  • 5. תיקים בהם ישנו כשל מהותי בשרשרת הראיות. קביעת בית המשפט האם הכשל חמור דיו ויש בו כדי למנוע הרשעת הנאשם.
  • 6. תיקים בהם עולה טענה נגד חוקיות החיפוש והשגת הראיות. טענה נפוצה במשפט המובילה לזיכויים רבים. בחינת חוקיות החיפוש כבר בשלב זה תחסוך זמן שיפוטי יקר מאוד ותקבע חד משמעית האם ניתן להכשיר את החיפוש ולהגיש כתב אישום.

    od bardugo asaf new 195 210
    עו"ד אסף ברדוגו

    שימוע מקדים ובקשת מעצר עד תום ההליכים

    בשל הדמיון הרב בין הליך השימוע לבין הליך מעצר עד תום ההליכים, ניתן יהיה להרחיב את סמכותו של בית המשפט במתן החלטה על שאלת המעצר כבר במסגרת הכרעתו בשימוע המקדים. בדיון זה ניתן יהיה לנהל שימוע מקדים במסגרתו יוצגו הראיות לכאורה ויחקרו עדים מהותיים. כך יוכל בית המשפט להכריע הן לגבי עצם הגשת כתב אישום והן לגבי תנאי מעצרו של נאשם.

    הליך שכזה יכול להגשים את תכלית החוק והפסיקה טוב יותר מהמצב הקיים. כיום על פי ההלכה, ככל וישנה חולשה בראיות לכאורה כך גדלה עצימות השחרור לחלופת מעצר. בחינתו של השופט את עוצמת הראיות לכאורה בהליכי המעצר עד תום ההליכים, אינה מאפשרת בדיקה מעמיקה ונכונה של הראיות בהשוואה להצגת הראיות בהליך השימוע המקדים. שכן אז, ורק אז, תיחשף התמונה המלאה בפני השופט והחלטתו תשקף נכונה את הראיות לכאורה בתיק ועוצמתן.

    סוף דבר

    מאמר זה משקף על קצה המזלג את הפוטנציאל הגלום בשינוי חקיקתי ופסיקתי של הליך השימוע הנהוג במדינתו ואימוץ השימוע המקדים מהמשפט המקובל. ככלל, הליך השימוע המקדים יכול לתקן בעיות וכשלים רבים, וכאלה נחשפים חדשות לבקרים בעבודת הפרקליטות ומעוררים פולמוס ציבורי. לכל הפחות מן הראוי לבחון בחינה מעמיקה של נושא זה ולנסות ולאמץ אפילו חלק מסוים ממודל השימוע המקדים.

    פרסומת - Advertisement