פוסטה - סוף עידן תום ההליכים

סוף עידן תום ההליכים

נכתב על ידי עו"ד תומר שורץ ב .

עו"ד תומר שורץ מציין שני עשורים לחקיקת חוק המעצרים ומאמין שהגיעה העת לחשוב מחוץ לקופסא בעניין השחרורים למעצר בית * כ-10,000 משוחררים בתנאים מדי שנה, הרוב המכריע לא מפר אותם

speech 400 326
אילוסטרציה מתוך בלוג היעוץ העסקי tweak your biz 

להלן מכתב שהייתי ממען ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה.

"מכובדיי,

ביום 12 למאי 1996, לפני 21 שנים, בא לעולם חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, או בכינויו הפחות רשמי "חוק המעצרים". מאז, הלכו ובאו – לעיתים גם נשארו – עשרות אלפי חשודים ונאשמים שנעצרו לצרכי חקירה ומשפט, בבתי המשפט השונים הפזורים ברחבי המדינה. שופטי כל הערכאות דנים מדי יום בגורלם של אנשים. מתא העצורים מובאים אליהם אנשים מכל שדרות החברה: מוכי גורל, נוכלים, מכורים, עובדי המגזר הציבורי, אנשי עסקים, עבריינים רצידיביסטים, אנשי מלח הארץ, בני העיר ובני הכפר, מי שפשעו ומי שידם לא היתה במעל, מי שיישלחו בסופו של יום למאסר עולם ומי שישוחררו ותיקם הפלילי ייסגר בעילה של 'חוסר אשמה'. אלו גם אלו, כפותים באזיקים, התהפכו בשנתם על משכבם, חוו זרות, חוסר אונים. כעת, עינהם נשואות לעבר השופט או שמא מבטם מושפל מפני השופטת – וכמיהה אצורה בתוכם, אנא עשו צדק!

ביקשתי לקבל נתונים מהמשטרה לגבי מספר הנאשמים ששהו במעצר בית במהלך השנים האחרונות. הנתונים לימדוני כי בכל שנה נשלחים כ- 10,000 נאשמים שונים לחלופה בתנאי מעצר בית. נזכור כי המדובר באלפי משפחות שבאחת חייהן משתנים: מציאת חלופה לנאשם, השגחה תמידית שמשמעותה, לא אחת, שבני המשפחה הסובבים נאלצים לעזוב את מקום עבודתם ולהירתם למלאכת הפיקוח וההשגחה.

חוק המעצרים, מכובדיי, מצווה על השופטים להעדיף חלופת מעצר על פני מעצר ממש. ברירת המחדל תהא שחרור ורק באין ברירה יוותר הנאשם במעצר. האם אנו מממשים את רצון בית המחוקקים? כאן אני בא לעיקר.

basket ball

 

זה רק ספורט

הבה נחשוב על שחקן כדורסל שקבוצתו נמצאת בפיגור שניות ספורות לפני סיום המשחק. הכדור מגיע אליו, חמש עשיריות השניה לסיום, הוא זורק את הכדור, שנראה כעושה את מסלולו המבטיח לעבר הטבעת. או אז, freezing, עצירה. הכדור במעופו, השידור נפסק ותשובה איין.

כי מה יש לו לשופט בארגז הכלים של הכרעתו האם לשחרר לחלופת מעצר או לעצור עד לתום המשפט? יש באמתחתו הגיון צרוף, תחושת בטן, זכרונו ממקרה אחר בו הכריע, אולי אפילו החלטת ערר שהפכה את קביעתו הקודמת, ופסיקה מנחה – בעיקר של בית המשפט העליון – שהכריעה במקרים דומים האם יש מקום לעצור או לשחרר. אבל רגע, מה עם הנתונים הכי חשובים? מה עם 'תוצאות האמת'?!? מה עלה בגורלו של המקרה הדומה הקודם שהכריע בו, שהכריעו בו חבריו לכס השיפוט?

אז נחזור רגע לעולם הכדורסל. במחצית המשחק, ודאי בסופו, הצוות המקצועי מקבל נתונים סטטיסטים לגבי טיב תפקודו של כל שחקן ושחקן. טול מהמאמן את הנתונים, והצנחת את יכולתו לקבל החלטות מושכלות. מאמן כדורסל! לא שופט; "זה רק ספורט"! לא דיני נפשות.

azikim asir

בראש של פרקליט המדינה

הסיפור הבא - אשר אינני יודע אם ארע אם לאו - ימחיש לכם אולי את תמצית טענותיי:

בחודש ינואר 2017, בראשותו של פרקליט המדינה, כשלצידו פרקליטי המחוזות ועוד מספר פרקליטים התכנסה בירושלים ישיבה מיוחדת. "אני רוצה להבין איך זה קרה", רעם קולו של פרקליט המדינה (למרות שדיבר בשקט) "ריכזנו כאן 10 מקרים שונים, כולם תיקים חמורים - מתיק רצח בדרום ועד לתיק הצתת כלי רכב בצפון, כשבתווך מקרים של אלימות במשפחה, שוד סניף בנק, אירוע דקירה במועדון, עבירות מין כלפי נכדה וגם נהיגה תחת השפעת סם שהסתיימה באופן טראגי וסווגה כתיק הריגה. בדקנו ומצאנו שבכל התיקים הללו, הפרקליט מטעמנו הגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים, טען בלהט בפני בית המשפט המחוזי כי לא ניתן לסמוך על הנאשם שיכבד חלופת מעצר, הדגיש את מסוכנותו הרבה וחרף זאת החליט בית המשפט - בניגוד לדעת הפרקליטות - להורות על שחרור הנאשם לחלופת מעצר, על פי רוב למעצר בית מלא ותחת מגבלה של איזוק אלקטרוני.

"לא אחת גם מיאנו להשלים עם החלטת בית המשפט המחוזי והגשנו ערר לבית המשפט העליון, אך גם הוא הכריע כי ניתן לחיות עם חלופת מעצר באותם המקרים. בחלק אחר של התיקים, בית המשפט המחוזי הורה על מעצר עד תום ההליכים ואילו בית המשפט העליון החליט לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, לאחר שזה האחרון הגיש ערר."

ועוד הוא הוסיף "בדקנו ומצאנו, רבותיי (או בעצם, בעיקר גבירותיי), שבכל עשרת המקרים הללו שהו הנאשמים במעצר בית מלא, חלקם עם חלון התאווררות של שעתיים ביום, מבלי שהפרו את תנאי שחרורם עד שנסתיים משפטם. ואני מדבר, חברים, על חודשים ארוכים, לעיתים גם שנים של הימשכות משפט ללא כל הפרה. בחרנו דווקא מקרים שניתן לבחון אותם ע"י דוחות האיזוק האלקטרוני או ע"י דוחות של שוטרים שערכו ביקורי פתע בשעות שונות של היממה - ולמדנו כי באותם המקרים אכן לא היתה כל הפרה, וגם אם היתה הרי שדובר על הפרה מינורית של יציאה למרפסת לדקות ספורות וכיוצא באלו."

ואז דיבר פחות בשקט "סרקנו את המקרים באופן מדגמי ודאי שלא ניתן להגיע למסקנה מוחצת שלפיה צריך לשחרר את כל העצורים, אך הבדיקה המעמיקה מחייבת אותנו לבחון האם איננו מחמירים בבקשותינו לעצור עד תום ההליכים? האם לא הגיעה העת לבנות מאגר נתונים סטטיסטי שיקנה כלים טובים יותר וצודקים יותר, הן לתביעה והן (ובעיקר) לבתי המשפט - בשקלם האם לבקש (ולהעתר) למעצרו של נאשם עד לתום משפטו?

"ואני יודע, פרקליטות יקרות (וגם קצת, פרקליטים), שכל אחד מכם מצוייד ודאי במקרה מוכר של נאשם ששוחרר לחלופת מעצר, הפר אותה ועבר עבירה פלילית נוספת, לעיתים חמורה ומכעיסה. אבל עדיין, כרשות שמובילה את האכיפה במדינת ישראל, איננו יכולים להרשות לעצמנו לפעול על פי צו האופנה, כ'משביעי רצון ההמון'. תפקידנו להגן על הציבור ולהפחית את הסכנה הנשקפת לאזרחים מפני נאשמים מסוכנים, אבל במקביל אל לנו לשכוח את ציווי המחוקק לחתור לחלופת מעצר, מקום שניתן להסתפק בה.

"כיצד נמלא תפקידנו באופן מקצועי, אם איננו מצוידים בנתונים בסיסיים המלמדים על המצב לאשורו? מדוע איננו מפיקים לקחים מנתונים המלמדים על כך שברוב המכריע של המקרים, נאשמים מכבדים את חלופת המעצר? מדוע כשנאשם המשוחרר למעצר בית, מפר אותו ועובר עבירה חמורה אנו מזדעקים, ולעומת זאת במקרים בהם גייסנו את מיטב כשרוננו לנסות לשכנע את בית המשפט, ללא הצלחה, להותיר במעצר נאשם מסוכן, ובחלוף שנה הסתיים משפטו ללא כל הפרה של תנאי השחרור - קולנו נדם?!?"

אם תשאלוני אעריך כי הישיבה הדמיונית הזאת לא התקיימה מעולם. כפי הנראה היא גם אינה מצויה בלוח הזמנים העתידי של פרקליט המדינה.

od shvartz tomer 301 362
לחשב מסלול מחדש. עו"ד תומר שורץ

הסטטיסטיקה שלי לפי השופט רובינשטיין

למקרא הדברים אני נזכר בהחלטתו של כב' השופט רובינשטיין, שכתב לפני כשבע שנים, בבש"פ 6781/09 את הדברים הבאים:

"ועוד, והדברים נאמרים בסופה של תורנות רבת תיקי מעצרים, מעבר לתיק זה: ככל שהמדינה סבורה כי גישת המחוקק שלא ראה בחומרת העבירה כשלעצמה עילת מעצר אלא כאינדיקציה למסוכנות אינה ראויה, בידה לשוב ולפנות אליו; לבית המשפט אין אלא מה שקבע החוק, שסיוֵוג עילות מעצר וחייב להידרש – בפרמטרים ידועים - לנושא החלופה... לעניות דעתי היה מועיל לבתי המשפט, אילו הובאה לפנינו – למשל – מטעם המדינה תמונה סטטיסטית מהימנה של המקרים שבהם נאלצה המדינה להתמודד עם הפרת חלופה; זאת - תוך פילוח בין הפרות משמעותיות להפרות משמעותיות פחות, מבלי שאקל ראש בשום הפרה."

אמנם המדובר באמירה של מי שעמד בראש התביעה הכללית ומכהן כבר מספר דו ספרתי של שנים כשופט בבית המשפט העליון, אבל למיטב ידיעתי – ולוואי ואני טועה – המדינה לא "הרימה את הכפפה" ולא טרחה מאז לערוך את אותו פילוח סטטיסטי מתבקש ולהציגו לבית המשפט.

ושוב כדורסל. דומה הדבר בעיניי לשתי קבוצות כדורסל שמתמודדות על המגרש כאשר בצידו אין לוח תוצאות. בתחילת המשחק, עדיין זוכרים 'כמה-כמה' אבל ככל שחולף הזמן הבוקה והמבולקה שולטים: הקבוצה האדומה יותר טובה (הסניגור משכנע יותר שהנאשם יכבד את תנאי החלופה)? הקבוצה הכחולה קלעה יותר (התובע צודק שהשחרור יסכן את הציבור באופן ממשי)?

האם לא הגיעה העת כי המחוקק יחדד את שיקולי המעצר? שמא קביעה של הכנסת כי ככלל, נאשם ללא עבר פלילי שמועמד לדין לראשונה, ישוחרר לחלופה. חריגים לכך יהיו במקרים בהם מואשם בעבירות החמורות כגון רצח או אונס בנסיבות קשות. האם לא הגיע הזמן, בהגיענו לשנת 2017, כי המדינה תציג - קודם כל לבתי המשפט, ואח"כ לציבור כולו - את נתוני מעצרי הבית?

בעידן הטכנולוגי, בהינתן מיחשוב מערכות התביעה והמשטרה, אין לך מהלך פשוט משליפת נתונים סטטיסטיים המלמדים על מספר הנאשמים הנתונים במעצרי בית, מספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בגין עבירה של "הפרת הוראה חוקית" (שרובם בגין הפרת מעצרי בית ומיעוטם בגין הפרת צווים שיפוטיים, דוגמת צו למניעת הטרדה מאיימת), ועוד כהנה נתונים שילמדו על המצב לאשורו. שלא לדבר על נתוני מערכת הפיקוח האלקטרוני, אשר יכולים לשקף אף את מספר ההפרות ומהותן לגבי כל מי שנמצא בתנאי איזוק אלקטרוני.

אז אחתום פנייתי בתקווה שננער את האבק, נאתגר את חשיבתנו, נצא קצת מהקופסא ונשפר את הטעון שיפור".

* הכותב הוא משפטן יוצא פרקליטות מחוז צפון ושותף בכיר במשרד עורכי דין דביר, רייכרט שורץ

פרסומת - Advertisement